רמת הרשות - להנגיש: חסמים למיצוי זכויות והסרתם
אחד האתגרים המרכזיים של עיצוב מדיניות חברתית הוא אתגר ההתאמה: לוודא שאוכלוסיית היעד של הזכות הופכת בפועל לאוכלוסיית המממשים. רשויות רבות מתמקדות בעיקר במניעת תשלומי-יתר - התמקדות חד-צדדית שמובילה לריבוי דרישות ושלבי סינון, ומגדילה את שיעור הזכאים שאינם מממשים את זכותם. מדיניות חברתית שקולה חייבת לאזן בין מניעת ניצול לרעה לבין הבטחת מימוש הזכויות.
זכות הגישה למינהל - גישה פרו-אקטיבית
זכות הגישה למינהל היא זכותו של כל אדם להנגשה טובה של הזכויות המוקנות לו בחוק. המשמעות המעשית: הרשות אינה רק ממתינה לפניות - היא פועלת פרו-אקטיבית ומתאימה את עצמה לאנשים, לא להפך.
מינהל נגיש
עיצוב מחדש של המערך המינהלי כך שיתאים לפונה.
זכאות אוטומטית
הענקת זכות ללא דרישת פעולה כאשר המידע כבר קיים ברשות.
התאמה תרבותית
שיתוף אוכלוסיות-היעד בעיצוב המערכת.
פרו-אקטיביות ומידע
פרסום מידע מדויק ויידוע אקטיבי על זכאות (יישוג – Outreach).
מרכזי שירות משולבים
גישת "No wrong door": נטל התיאום בין גורמים ממשלתיים עובר לרשות
סוכני מיצוי ציבוריים
מערך סיוע חינמי כבר בשלב הפנייה הראשונית.
3
הורדת שלבים (Discarding)
ביטול דרישות אדמיניסטרטיביות שאינן הכרחיות.
2
שיתוף בנטל (Sharing)
סיוע אקטיבי לאנשים בתהליך המימוש.
1
העברת הנטל (Shifting)
האחריות לאיסוף מידע עוברת מהאזרח למדינה.
6
שיפור תקשורת (Communicating)
זמינות ואיכות המשוב לאורך כל התהליך.
5
זירוז הליכים (Expediting)
קיצור זמן ההמתנה וקביעת זכאות משוערת.
4
פישוט הליכים (Simplifying)
טפסים ברורים, שפה פשוטה, הגשה מקוונת.
7
יחס מכבד (Respecting)
עיצוב מפגש שמחזק אוטונומיה וערך עצמי, ומפחית בושה.
שבע אסטרטגיות להפחתת הנטל המינהלי
מחקרים מציעים טיפולוגיה של אסטרטגיות פעולה, בהתבסס על ניתוח פעילות הביטוח הלאומי ומקבילותיו בעולם. שבע האסטרטגיות הבאות מהוות מסגרת פעולה לרשויות ולמקצועני השטח כאחד: